קהילת העבריים בישראל מועמדת לגירוש

:שתפו

מאמרים נוספים

שחורות במקורות

*טריגר גזענות* שחורות במקורות הזהות היהודית של שחורותים ממוצא אתיופי נמצאת בפקפוק תמידי. אין זה סוד ששחורים ממוצא אתיופי נדרשים להוכיח את יהדותם בהזדמנויות שונות-

קורס מזורז במדעי החברה

למי מכםן שניזון מחדשות בטלוויזיה בוודאי אין מושג מה גרם להסלמה הביטחונית כמו שמכנים אותה. זה מפתיע, מפחיד וכואב וכולנו מתחילים לדמיין איך הולכים להראות

קולוריזם

בבית משפחת מקונן הייתה המולה רבה. קולות דיבור,צחוק ורעשי צמידים מצטלצלים מילאו את הבית הקטן. במרכז הסלון, על כורסה חומה ישבה  לה שרה מקונן בת

קהילה זו היגרה לארץ מארה״ב לישראל בשנת 1969 מתוקף חוק השבות הפרובלמטי. שנה אחר כך הדיון סביב השאלה “מיהו יהודי?״ יצר קשר בלתי נפרד בין הדת האורתודוקסית למדינה וגרם לשינוי החוק. חלק מחברי הקהילה קיבלו אשרת תושב ארעי או תושב זמני אך לא אזרחות ישראלית. בשנת 1973 שלהי מלחמת יום כיפור החל הגירוש הראשון של אנשים מתוך קהילת העבריים

 לפני כ-6 שנים נעשה ניסיון מצידה של הקהילה להסדיר את מעמדה מול שר הפנים דאז גדעון סער, אך התהליך הזה נעצר. באוגוסט אשתקד תהליך זה חודש וראשי הקהילה נתבקשו למסור רשימה מפורטת של חסרי המעמד למשרד הפנים, אולם מה שקרה בפועל הוא שאלו שהופיעו ברשימה קיבלו צווי גירוש מהמדינה. עליהם לעזוב את ישראל תוך חודשיים בלבד. בין המועמדים לגירוש קשישים, צעירים וילדים חסרי אזרחות נוספת

.בראיון לכאן 11 ציין ראש מנהל האוכלוסין, יואל ליפויצקי, את מצבם הטוב של קהילת העבריים 

 ״מדובר באזרחים אמריקאים. לא סודן, לא אריתריאה, לא מבקשי מקלט. לאמריקה כן יכולים לחזור״ כאמור, לא מדובר בפליטת פה אלא באמירה מחושבת שחושפת את נבכי התודעה הממסדית שעליה בנויה התרבות הישראלית. עבור הממסד מדובר בקולקטיב שחור וזהה משולל זכויות. אידיאולוגית העליונות הלבנה והיהודית כה מוטמעת וטבעית. סביב הגירוש הדיאלוג הציבורי אל מול קהילת העבריים דן בזכאות ובנאמנות שלה למדינה היהודית- האם הקהילה *באמת* יהודית? האם בניה מתגייסים לצה”ל? האם היא משלמת מיסים?- לא באלימות הממסדית והמעונבת המופעלת כלפיה שנים על גבי שנים ולא בעתיד הצפון לה

איש לא צריך לומר לבעלי דירות לא להשכיר את הדירות שלהם לפלסטינים ואתיופים. אידיאולוגית העליונות הלבנה והיהודית היא חלק מהד.נ.א בישראל. גירוש והעלמה של שחורותים מהמרחב, בין אם מדובר בילדים רכים או בעיקור כפוי של נשים שחורות, אינם מעוררים את זעמו של הציבור. אנחנו עומדות בסולידריות עם אחינו ואחיותינו מקהילת העבריים ואומרות “לא לגירוש”