?למי קראת שחורה

:שתפו

מאמרים נוספים

שחורות במקורות

*טריגר גזענות* שחורות במקורות הזהות היהודית של שחורותים ממוצא אתיופי נמצאת בפקפוק תמידי. אין זה סוד ששחורים ממוצא אתיופי נדרשים להוכיח את יהדותם בהזדמנויות שונות-

קורס מזורז במדעי החברה

למי מכםן שניזון מחדשות בטלוויזיה בוודאי אין מושג מה גרם להסלמה הביטחונית כמו שמכנים אותה. זה מפתיע, מפחיד וכואב וכולנו מתחילים לדמיין איך הולכים להראות

קולוריזם

בבית משפחת מקונן הייתה המולה רבה. קולות דיבור,צחוק ורעשי צמידים מצטלצלים מילאו את הבית הקטן. במרכז הסלון, על כורסה חומה ישבה  לה שרה מקונן בת

מאת: לאה היילו

מי מאיתנו שמגדירות את עצמן “שחורים.ות” בטח חשבו על כך שלעולם הצבע השחור יהיה בעל קונוטציה שלילית. בשפה העברית ובכל שפה כמעט יש כ”כ הרבה ביטויים שמקבעים את המעמד שלו ככזה; “חתול שחור עבר ביניהם”, “יום שחור”, “הומור שחור” ועוד. אך כמה פעמים חשבתן על זה ששחור זה לא רק צבע אלא מיקום חברתי? לאורך ההיסטוריה וגם בימים אלה יש לא מעט קבוצות מדוכאות שמוגדרות “שחורות” ע”י החברה סביבן או מגדירות את עצמן כך, גם אם במציאות הם בכלל ערבים-יהודים בארץ או בני הרומאני באירופה. כלומר זהות שחורה היא יותר זהות חברתית מדוכאת מאשר זהות אתנית. בעברית אין את הביטוי people of color (אנשים בעלי צבע) כמו באנגלית ולכן כל מי שהוא לא לבן ולא משתייך להגמוניה מגדיר עצמו או מוגדר כשחור. 

יש אתיופיות שמסרבות להגדיר את עצמן כשחורות, למרות שהן מודעות להשפעה של השחורות שלנו על המיקום החברתי שלנו כמו גם השלכות פוליטיות, חברתיות וכלכליות. הסירוב להגדיר את עצמן כשחורות נובע מהרצון לא להכיל על עצמן הגדרה שהומצאה ע”י אדם לבן. הגדרה שמרוקנת מאיתנו את כל המאפיינים האתניים שלנו כאתיופים ומותירה אותנו רק עם המשמעות של צבע העור שלנו בעולם המערבי, שטעון בכ”כ הרבה היסטוריה אלימה ומדכאת

זהות שחורה של אפריקאים מזוהה עם שעבוד כי היא נוצרה בסחר הטרנס אטלנטי. אך היא לא נוצרה רק מהסחר עצמו אלא מעבודת המחקר שנעשתה סביב זה ומהתרבות שיצרו האפריקאים ששועבדו. במהלך סחר המשועבדים, התרבות האירופאית המערבית עסקה בקדחתנות בהגדרת האפריקאים כ”שחורים”, כאחר מוחלט. הם עשו זאת מכל כיוון אפשרי, ביולוגיה, ספרים, קולנוע וכו’. כל אלו נעשו כדי להצדיק את השעבוד

כמובן שגם לאפריקאים ששועבדו היה חלק ביצירת הזהות השחורה, כי למרות הדה הומניזציה שניסו לעשות להם הם יצרו תרבות חדשה ששילבה בין מאפיינים מהתרבויות האפריקאיות שהגיעו מהם, לעולם החדש שהגיעו אליו. הם יצרו מוזיקה, ערכים, ריקודים, אוכל, דת ופוליטיקה חדשה. פוליטיקה שעד היום מעצבת את השיח על חוויות של מדוכאים מסביב לעולם. 

אז מי שמסרבות להזדהות כשחורות מסרבות לאמץ את הנרטיב של השעבוד כי זו לא ההיסטוריה של אתיופיה. אבל אפילו האתוס המוכר שמאדיר את אתיופיה כמדינה האפריקאית היחידה שמעולם לא נכבשה, יושב על הנחה בעייתית שמושפעת מזה. האתוס הזה מחריג את אתיופיה מכלל מדינות אפריקה. חריגה שמעידה על הכלל בו המצב הטבעי של מדינות אפריקאיות הוא שעבוד. ההחרגה הזו מקבילה למונח white trash  (“זבל לבן”: כינוי גנאי לאנשים לבנים עניים) גם פה החריג מצביע על הכלל כי המצב הטבעי של לבנים זה לא להיות עניים

אז מבחינה היסטורית אתיופיה באמת קצת שונה מרוב המדינות האפריקאיות אבל זה לא סותר את קיומה של הזהות השחורה כחלק ממי שאנחנו בארץ, כי במפגש עם החברה השחורות שלנו זה הדבר הראשון שרואים וזו הקטגוריה הראשונה שמכניסים אותנו אליה. הזהות השחורה בישראל מבטאת את המיקום החברתי והזדמנויות החיים שלנו שמוכתבים ע”י סטריאוטיפים גזעניים. כמה פעמים קרה לכם שנצ’ים לא הבדילו ביניכם לבין אתיופית אחר.ת? או כמה פעמים שמעתם נצ’ים קוראים לסודנים, אתיופים? זה נובע מהתפיסה הגזענית שמכלילה את כל השחורים תחת אותה קטגוריה וסטריאוטיפים. בישראל יש שחורים מכל מיני מדינות. ניגרים, קונגולזים, אריתראים, סודנים ועוד

אבל כאתיופים ויהודים, בשונה משאר הקבוצות הללו, אנחנו משמשים כ”שחורי מחמד” ואכן רוב הזמן יוצרים אצלנו אשליה שמקבלים אותנו בחברה הישראלית. אך כיאה לשחורי מחמד, עלינו לעמוד בכללים מסוימים כדי שימשיכו “לקבל” אותנו. המחאה האחרונה היא דוגמה טובה לתגובה החברתית במקרה של חריגה מהכללים. ברגע שחרגנו ממשבצת ה’שקטים ומנומסים’ שהם רוצים שנהיה בה, שמענו את כל הסטריאוטיפים שניסינו להתנער מהם מכל עבר. כל אלה מוכיחים כי אנחנו ה’שחורים’ בחברה היהודית וזה לא משנה אם נבחר להתנער מההגדרה הזו כי לשחורות שלנו יש השפעה שלא ניתן להתנער ממנה. יותר מזה, הרצון להתנער מטשטש אותנו וגורם לנו להאמין כי יום אחד נוכל להשתלב ולהצליח 

אך לרוב ההצלחה כרוכה בוויתור על הרבה ממי שאנחנו (השיער המוחלק, המבטא ועוד) כי החברה הישראלית מסודרת לפי היררכיה של גוון עור, ככל שאתה כהה יותר- תדוכא יותר. להכיר בשחורות שלנו זה להכיר בדיכוי שלנו ע”י החברה. ההכרה הזו מאפשרת התנגדות להיגיון החברתי שקיים ופועל נגדנו. החברה היא זו שזקוקה לשינוי יסודי של הערכים שלה ולא אנחנו. כל עוד צבע עור, דת או מגדר (או כל סיבה שהעולם המערבי ממציא כדי לייצר היררכיה) הם סיבות מספיקות כדי להפלות ולדכא קבוצה חברתית מסוימת, אנחנו נהיה בין הראשונים לחוות זאת. ושוב, חשוב להדגיש ששתי הזהויות (שחורה ואתיופית) לא סותרות או מוחקות אחת את השנייה. אלו חלקים נפרדים בזהות שלנו. להפך, קיומן זו לצד זו מוכיחות כמה המחיקה שאנשים שחורים עוברים היא גדולה. או כמו שאישה חכמה אמרה פעם למה או, או כשאפשר גם וגם?