ווקאנדה פוראבר

:שתפו

מאמרים נוספים

שחורות במקורות

*טריגר גזענות* שחורות במקורות הזהות היהודית של שחורותים ממוצא אתיופי נמצאת בפקפוק תמידי. אין זה סוד ששחורים ממוצא אתיופי נדרשים להוכיח את יהדותם בהזדמנויות שונות-

קורס מזורז במדעי החברה

למי מכםן שניזון מחדשות בטלוויזיה בוודאי אין מושג מה גרם להסלמה הביטחונית כמו שמכנים אותה. זה מפתיע, מפחיד וכואב וכולנו מתחילים לדמיין איך הולכים להראות

קולוריזם

בבית משפחת מקונן הייתה המולה רבה. קולות דיבור,צחוק ורעשי צמידים מצטלצלים מילאו את הבית הקטן. במרכז הסלון, על כורסה חומה ישבה  לה שרה מקונן בת

מאת: לאה היילו

,למה עברו כ”כ הרבה שנים והמאבק עדיין אותו מאבק
?ואיך זה שהמאבק של הקהילה השחורה בארץ דומה כ”כ למאבק של שחורים בשאר העולם (המערבי/לבן פוסט קולוניאליסטי)

.אתמול מלאו 135 ימים למותו של סלומון טקה אבל השוטר שרצח אותו עדיין מסתובב חופשי
.מדובר פה במסר ברור מהמדינה לכל שאר החברה: חיינו – חיים של גופים “שחורים” – שווים פחות, והמחיר שתשלמו על להרוס גוף שחור הוא פעוט או לא קיים
חוקים במדינה הם כללים מוסכמים בינינו הפרטים בחברה, כתנאי לחיים משותפים. לפי ההיגיון הזה, רצח הינו פגיעה בחברה כולה וכדי למנוע מקרים חוזרים, המדינה, בשם החברה, צריכה להעניש את מי שעבר על החוקים כדי שמקרה כזה לא יקרה שוב ונרגיש מוגנים – מתוך זכותינו הבסיסית כבני אדם וכאזרחים שווים.
אי אפשר לשים את האצבע היכן המדינה נגמרת והחברה מתחילה. כי אם המדינה מפלה בענישה והחברה שותקת על כך, החברה שותפה, ובשתיקתה מגבה את המסר שהמדינה מעבירה. הרי ברור לנו שאם שוטר היה הורג נער יהודי ממוצא אשכנזי (או פשוט לבן מספיק) החברה הייתה גועשת ורועשת.
המסר הלא כל כך סמוי הזה שחיינו שווים פחות בעיני החברה והמדינה, מחלחל לתודעה שלנו ומעוות את האופן בו שחוריםות תופסות את עצמןם. הוא גורם לרבים מאיתנו להרגיש נחותים אינהרנטית משאר החברה ולמרות שמעולם לא בחרנו בכך ועל אף שאנחנו בינינו לא תופסיםות את עצמנו בצורה הזו- הראיות לכך רק הולכות ונערמות.
הפנמת המסר הזה מסוכנת לכולנו. והיא אף יכולה לגרום לצעיריםות שלנו לוותר מראש על הרצון להגשים את עצמם. הם יכוליםות להאמין לשקר הזה שהם לא יכוליםות להצליח, או שלהצלחה שלהם אין טעם כי בסופו של יום דמם מותר וחייהם לא חשובים.
זו שיטה יעילה ומוכרת לייצר ולשמר כוח עבודה זול: בוחרים אותנו שוב ושוב כשעיר לעזעאזל כי בקלות אפשר להבדיל אותנו משאר החברה ע”י אותה היררכיה גזעית שפגעה גם במזרחים, עוד מהימים שהם היו ה”שחורים” התורנים, והמעגל המשומן עובד ככה שמרגע ש”ירשנו” מהם את מעמד ה”שחורים” רבים “שכחו” את ההיסטוריה שלהם והיום משומשים כחיילי שחמט באותו משחק בדיוק כחיילים, כחוצץ מגן: כמובן שלא יהיו אלה שכותבים את החוקים, אבל לחלוטין אלא שמצייתים ומבצעים.
לעולם לא נקבל את ההגיון שחיינו שווים פחות, שנועדנו להיות מדוכאים או בתחתית “שרשרת המזון” -ההפך הוא הנכון- זה גורם לנו לרצות ללמד את עצמנו את כל השיעורים שלא לימדו אותנו ולשבור בכח שקרים שהערימו עלינו. מדובר במלחמה בין תודעות, ולא רק בין “גופים.
עלינו לחתור להגיע לווקאנדה (כן, זאת מהפנתר השחור). ווקאנדה היא לא מקום פיזי, אלא מקום בתודעה בו אנחנו מחוברים לזהות האפריקאית שלנו במלוא הדרה ובשיא הפוטנציאל הגלום בה ושבו אנו פועלים מתוך ידיעה שאנחנו לא נותנים לכל השקרים והמידע המעוות לבלבל אותנו ולהגיד לנו מי אנחנו ומה אנחנו מסוגלות.ים. או כמה החיים שלנו חשובים.